הגדל

ירושלים היא עיר קדושה לשלוש הדתות ובה אתרים היסטוריים בני אלפי שנים. כדרכן של ערים עתיקות הבניה צפופה ואין בה הרבה שטח מגונן. רק כשיצאו מהחומות והתחילו לבנות את העיר החדשה הוקצו בה שטחים לגינון. הבריטים אשר יצרו את תכנית המתאר הראשונה של ירושלים והבינו את החשיבות של ראות ירוקות הצמידו לכל שכונה גן וכך תוכננה ירושלים שמחוץ לחומות 'כעיר גנים' – שילוב אידאלי בין עיר לכפר .זה היה במקור החזון של שכונת רחביה,תלפיות, בית הכרם ובית וגן כפי שתוכנן על ידי הבריטים והאדריכל ריכרד קאופמן. למזלנו ,תכנית זו ,עדיין מגינה על גנים רבים בעיר.

בירושלים אקלים הררי קר עם אירועי שלג בחורף. אקלים המכתיב אופי מסוים של הצמחים ואינו מאפשר שתילה של כל מיני הצמחים הקיימים בארץ. לכן מגוון הצמחים הקיים בגני העיר הוא מצומצם יותר ממה שאנו פוגשים בערי המרכז והשפלה.

ירושלים בנויה שכונות שכונות ולכן גם הגנים והפארקים מיוחסים לשכונות השונות. אנו נצא לסיור מצולם בעקבות עצים וותיקים ,גנים ציבוריים וגינות קהילתיות בשכונת רחביה, טלביה והמושבה הגרמנית.  ( הסיור הוא בעקבות סיור בהדרכת ישראל גלון ויוסי בן שחר ממשרד החקלאות ). המסלול בצורת סימן שאלה, מתחיל בשדרות בן מימון מס' 36 -בטיילת אליהו ששון.

טיילת אליהו ששון -שדרות בן מימון

הטיילת שהיא למעשה אי תנועה רחב ומגונן בשדרה המוצלת על ידי עצי חרוב בני 80 -90 שנה. העצים החלו כבר לפני שנים רבות להראות סימני מחלה ופגעים בגזעים שלהם. העיריה הביאה מומחה לעצים משוויץ שקבע שיש להחליף את העצים מסכנת התמוטטות. אנשי השכונה שמעו על התכנית והקימו קול מחאה שגרמה לעירייה להתקפל ולשנות את התכנית.

היום מטפלים בעצים ורק עץ שלגמרי מתנוון או מת מוחלף בעצי אדר סורי כדי לשמר את האופי של צמחית ארץ ישראל.  אין ספק שהעירייה יכלה לטפל בעצים בצורה יותר מקצועית אבל הדבר לא נעשה.

להתארגנות תושבי הערים יש השפעה רבה על פעילות העיריה. גם בתל אביב כאשר שיפצו את רחוב איבן גבירול החליטה העיריה לעקור ולזרוק את כל עצי הסיסם ההודי בני עשרות השנים שהצלו על מדרכות הרחוב. לאחר שנעקרו מספר עצים הבינו התושבים במה מדובר ופתחו במאבק בשלו נעצר הפיתוח למשך חצי שנה. העיריה התקפלה ועשרות עצי סיסם ניצלו והועתקו לאתר אחר במקום להשליכם.

כעת ניפנה משדרות בן מימון לרחוב אבן עזרא ונלך לאורכו .נראה מימיננו שדרת ברושים עתיקה ויפה שלמרבית הפלא נשארת ללא מחלות הברוש המתקיפות את הברושים בארץ.

חזית בניין הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית (רחוב המלך ג'ורג' )

בחלקת הגינון הקטנה שבחזית בנין הסוכנות היהודית נשתלו שלושה ארזים הימלאיים המתאימים לכל הארץ ועמידים גם בחום יחסי, הארזים נשתלו כנראה בשנת 1931. החלקה מתוחזקת יפה חוץ מהתמר המצוי שצמח בין הארזים ואינו קשור לאופי ההררי של המקום אותו היו צריכים להוציאו משם עוד בתחילת גידולו.

 

גן העצמאות

נמשיך ברחוב אבידע ונגיע לאחד הפארקים הגדולים בירושלים. גן העצמאות. את הגן תכנן אדריכל הנוף ליפא יהלום שהכניס בו גם עצים שונים ממה שאנו רואים בדרך כלל בפארקים בירושלים ובארץ בכלל.

עצים כמו קסילוסמת זלצמן, מקלורה זהובה, קטלב משונן עם פרותיו האדומים והאכילים ופיטוספורום גלוני המתפקד כאן כעץ צל. יש גם בריכת מים יפה ונעימה.

 

 

 

בחלק מהגן נעשתה רפואת עצים – תמיכה אורתופדית לחיזוק ועיצוב גזע שדורש עזרה חיצונית לשם יציבות.  או טיפול בעצים עם מחלות ומזיקים.

 

 

גינה קהילתית ברחוב זמנהוף

בירושלים קיימות למעלה מ-70  גינות קהילתיות ועוד היד נטויה. גינה קהילתית לא תתפתח ותחזיק מעמד ללא גרעין קשה של משוגעים לדבר. אליהם כמובן מצטרפים עוד הרבה תושבי האזור הבאים לעיתים לעזור בעבודה ובפעילויות הנערכות בגינה.

הגינה ברחוב זמנהוף היא בשכונת מחנה ישראל שליד שכונת המוגרבים. הגינה הוקמה על שטח שהיה מזבלה במשך הרבה שנים וכשהאזור הפך לאזור נדלן יקר והתושבים שמעו שיש תכניות לבנות על השטח בנינים רבי קומות ( בתוך אזור בו רוב הבניינים בני שתי קומות בלבד ) הם החלו לפעול נגד מינהל מקרקע ישראל והרשויות וניצחו . הגינה הוקמה ב 2009 . חצי שנה לקח לנקות את השטח.

בגינה עובדים באופן קבוע כ 15 פעילים. הם מקיימים בה אירועים שכונתיים סביב חגים וכדומה, היו שתי חתונות . הם עושים קומפוסט , מרבים שתילים בעצמם, הקימו חממה קטנה ולומדים איך להשתמש בה.  בהתחלה כולם יחד שילמו על המים כיום מקבלים מים מהעירייה.

גינת פטיו במתחם בית יהדות צפון אפריקה

הכניסה לבניין יהדות צפון אפריקה הוא מין פטיו גדול ויפה הנחבא אל הכלים בין מספר בנייני דירות מאחורי מלון וולדורף אסטוריה. הכניסות אליו הן מעברים צרים של פחות משני מ' רוחב והעובר בהן לא מתאר לעצמו לאן הוא ניכנס

הפטיו המלבני בנוי כפטיו מרוקני  לכל דבר עם אלמנטים של מים ופסיפס בצבעי כחול ולבן

הצמחייה מגוונת ,במקום נוצר מיקרו אקלים המאפשר מגוון של צמחים. כמובן שהצמחים המסורתיים שולטים. וורדים, צמחי תבלין וריח.

גן ימק"א ברחוב המלך דוד

מאחורי בניין ימק"א היה מגרש המסדרים של הצבא הבריטי בירושלים. לאחר מכן הפך השטח למגרש הכדור רגל המיתולוגי של ירושלים וכשבנו את המגרש החדש שיחררו את השטח הישן לבניה. אבל היזם נידרש להשאיר שטח של גן ציבורי פתוח לציבור הרחב ולא רק לדיירי המתחם החדש. גם כאן הגן מסתתר מאחורי הבניינים והכניסות אליו צרות ומסוות. אפשר להיכנס דרך המלון בימק"א או מהצד של רחבת הכניסה וכן מתוך מעברים בין הבניינים בצד השני.

הגן שניפתח לפני כשבע שנים בנוי מעל חניון גדול ועומק הקרקע בו הוא חצי מ' בלבד. המצע הוא של טוף עם 30% קומפוסט. הניקוז הוא למערכת העירונית.

בגן עצים שיחים דשא ומעברים נגישים עם ספסלים. וכן אלמנט מים גדול ויפה.

 

 

גן סוקולוב

נמשיך לאורך רחוב סוקולוב שבשכונת טלביה שהייתה שכונה ערבית עשירה ביותר לפני המלחמה. כאן בשנות החמישים הוקמה גינה שכונתית יפה עם שביל עד גן הפעמון . שביל ירוק ויפה. העצים בגן זה הם אופייניים לשנות החמישים.

רובניה בת שיטה שהיום כבר לא שותלים בשל פגעים, איזדרכת מצויה ואיילנטה בלוטית  שגם אותן לא שותלים היום כי הן מפיצות עצמן בכל מקום.  ברושים וארז וכן קיימים בגן כליל חורש ושקד בני ששים שנה. לא מזמן עשו שיקום נופי  טוב בגן ושתלו הרבה עצי מייש בונגה ופנסית. במקום גם גינת כלבים וגן משחקים ללא צל.

נמשיך ברחוב אחד העם

אחת הבעיות בירושלים היא שאת רוב הצל ברחובות נותנים עצים מתוך הגינות הפרטיות בהן העצים נתונים לחסדיהם של בעלי הבית . העירייה אינה מתמודדת עם זה ויש חשש לכל העצים העתיקים המצויים ברחבי העיר ללא משגיח ומטפל כיאות. אין גם אכיפה טובה של תיקון פקודת היערות העוסקת בטיפול בעצים הקיימים באזורי בניה ( בכל הארץ אין אכיפה כזו לא רק בירושלים ) והמצב אינו מעודד לגבי עתיד העצים.

 

גן השושנים

נמשיך בהליכה ברחובות המושבה הגרמנית ונהנה מיפי הבניינים המשופצים בחלקם עד שנגיע לגן השושנים היפה. אחד הגנים היפים בירושלים . בעל מספר טרסות והרבה חללים קטנים ופרטיים. יש עבודות אבן יפות בגן וגם תצפית יפה על השכונה. זה גן עירוני אבל גם תורמים פרטיים תרמו כאן כסף ולכן הגן מתוחזק יפה

בדרך למוזאון  הטבע נעבור בשטחי חורשות אורנים פתוחות המהוות חלקה טבעית בלב השכונה.

הגינה הקהילתית במוזאון הטבע

במוזאון הטבע קיימת הגינה הקהילתית הוותיקה והגדולה בירושלים. גינה עם למעלה מ 30 מתנדבים פעילים. עם מפגשים שבועיים ארוחות משותפות , פעילות תרבותית פעם בחודש אליה מגיעים עשרות אנשים. במקום ספריה קטנה ופינות רבות. גינה לתפארת ומעניינת מאד.

 

כאן תם סיורינו. הסיור מתאים לכל עונות השנה ומן הסתם יראה אחרת בכל עונה מכיוון שהצמחים מתנהגים לגמרי אחרת בכל עונה מעונות השנה ומכאן העניין הגדול שהם מכניסים לחיינו.

למעוניינים קיימת מפה בשם 'ירוקשלים' שהוציאה החברה להגנת הטבע ובה כמובן מצוינים כל הגנים בעיר.

כמו כן משרד החקלאות הוציא ארבע חוברות הנקראות 'טיולים בעקבות עצים'.