Rethink 2025 – החיים בעידן הפוסט קורונה
במסגרת תחרות בינלאומית של RIBA - המכון המלכותי הבריטי לאדריכלות נענו 148 אדריכלים מ18 מדינות לאתגר להציע כיצד יכולים להיראות חיינו בעידן הפוסט קורונה ואילו התאמות נידרש לבצע בסביבתנו . אם התחזיות יתקיימו, התכוננו להפקעת כבישים לטובת שימוש הולכי הרגל ולחיי פרוורים תוססים.
מגפת הקורונה והריחוק החברתי הביאו לכך שמרחב המחיה של אנשים רבים הצטמצם לאזור שמסביב לאזור המגורים שלהם . הרחובות הצמודים לאזורי מגורים הפכו למוקד חיי היומיום ומאידך מרכזי ערים שוקקים הפכו לערי רפאים עם חנויות כלבו ובנייני משרדים נטושים להחריד.
"ההערכות כיום הן שכ-30% מעסקי הקמעונאות לא יחזרו לפעול לאחר המגפה, אז מה עושים עם החלל הזה ועם חנויות כלבו גדולות וריקות?" אומר פיטר ברבלוב, שותף במשרד אדריכלים ותכנון עירוני Farrells . בתשובה ,אדריכלי משרד פארל, מציעים להפוך חנויות כלבו ריקות וחללי משרדים משומשים למחצה לקהילות מקומיות בנות קיימא בלב עיירות וערים.
רבים מהעובדים כיום ,כבר לא יכולים לשקול מצב בו ישובו לבזבז בכל יום שעות בנסיעה למקום העבודה ובחזרה . אנו עדים למעבר של עובדים לעבודה בקרבת הבית ולמחסור בעובדים בתחומים רבים. נראה כי החיים שלפני הקורונה לא יחזרו להיות בדיוק אותו דבר. במקום זאת, יש דיבורים על שינוי, על איזון מחדש של סדרי עדיפויות בחיים, התמקדות ברווחה ובמשפחה, חיים מקומיים, הזמנות באינטרנט, קבלת משלוחים ע"י רחפנים, נסיעות מופחתות ועבודה מהבית, הפחתת זיהום האוויר והסביבה ושאיפה ליצירת אורח חיים בר קיימא.
המעסיקים מצדם יצטרכו להציע מודלים היברידים לעבודה, גמישים יותר ,און ליין, גם לבד וגם ביחד, מודלים המשלבים עבודה ממגוון מקומות: מהמשרד ,מהבית, ממרחבי עבודה, מבתי קפה ועוד. חלק גדול מחברות המסחר ומהשירותים כבר ביצעו התייעלות והתאמות לעבודה און ליין ,שיטות העבודה השתנו ואיתן תמהיל כח האדם וההתמחויות. כעת המחסנים יכולים לעבור למיקומים מרוחקים יותר וזולים יותר ומתחמים רבים מתרוקנים.
Post Pandemic Exchange. Credit: Elle Thompson, University of Nottingham
מטבע הדברים, התשתיות בתוך ומחוץ למרכזי הערים לא תוכננו במקור למציאות חדשה זו – כיצד ניתן להתאים אותן?
בשנת 2020 הכריז RIBA – המכון המלכותי הבריטי לאדריכלות, על תחרות אדריכלים בינלאומית תחת השם 'חשיבה מחדש: 2025' (Rethink 2025) . אדריכלים וסטודנטים הוזמנו לדמיין כיצד החיים והסביבה הבנויה שלנו יכולים להיראות לאחר הקורונה בשנת 2025. כיצד ניתן לשנות את ייעודם של אזורי מגורים ומרכזי ערים כדי לשרת טוב יותר קהילות מקומיות. לאתגר נענו 148 אדריכלים וסטודנטים מ18 מדינות .
streets are made for walking
אחד העקרונות המובילים העוברים כחוט השני בין רוב ההצעות שהוגשו הוא תביעה להשיב את הרחובות לשימוש הולכי הרגל –'רחובות משותפים' , 'רחובות המיועדים להולכי רגל' ,מתן עדיפות לבטיחות הולכי רגל ברחובות, יצירת רחובות ירוקים יותר, מגוננים ומעוצבים ובהם עצים רבים להצללה ועירוב שימושים.
האדריכלים מציעים שמרכזי קניות ושטחי משרדים יוכלו לעבור לשימוש מעורב, כמו דירות מגורים ובתי ספר חדשים, שיכולים ליצור קהילות מקומיות יצירת חוות עירוניות הידרופוניות לתוצרת מקומית ונצרכת, כמו גם חללי אמנות ופנאי, וגגות שיוסטו לשימושים שונים החל מגינון ציבורי, ברים על הגג ומשלוחי רחפנים כפי שמומחש כל כך יפה בתמונה מטה ממשרד Farrells :
Community Retrofit. Credit: Peter Barbalov, Edwin Tizard, Flora Sallis-Chandler, farrells.com
Reclaiming the streets
"שימושים מעורבים בשכונות המגורים ובמרכזי הערים יגדילו את ההזדמנויות לאינטראקציה חברתית, דבר אשר יבנה קהילה מקומית ויצור ביקוש למוצרים ושירותים מקומיים", אומר טיזארד. יצירת הזדמנויות לאינטראקציה חברתית היא עקרון נוסף המשותף לכל ההצעות גם מתוך הבית וגם במרחב הציבורי.
ממשיכה מגמת הגדלת כמות שבילי אופניים בערים ומעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים קטנים אשר יכולים להשתלב בצורה בטוחה יותר עם הולכי רגל ,תופסים פחות מקום ומזהמים פחות. כתוצאה מכך צפויה הפחתה במספר כלי הרכב המזהמים בכבישים ויתרום לשיפור ברמת זיהום האוויר ולפעילות גופנית בריאה .
מעבר לתחבורה ציבורית במפלס תת קרקעי ( כגון מטרו) או עילי (כגון רכבל או מסילות על גשרים) ,צמצום מספר כלי רכב ומתן עדיפות ברחובות להולכי רגל יאפשר הרחקת חניונים וכבישים ממפלס הרחוב באזורי מגורים והפיכתם למרחב ציבורי בטוח וירוק לשימוש הקהילה המקומית.
https://assael.co.uk/
ברחבי אירופה, ראשי ערים נדרשים להקצות שטחים לאורך נהרות ולהפוך אותם לחופי רחצה נקיים. הנהרות שעד כה שמשו למעבר כלי שיט מזהמים יצטרכו לזהם פחות ולאפשר לתושבים לרחוץ בהם וליהנות מהטבע שלידם.
Give city dwellers their waterways to swim in
Window Living
הצורך החברתי האנושי להיות בקשר עם השכנים, לראות ולהראות וליהנות מהטבע גם בתוך דירות המגורים בא לידי ביטוי בהצעות השונות בחלונות מוגדלים ,בגינון אנכי ובמרפסות. אחת ההצעות שנקראת 'חלון לחיים' (Window Living ) מציעה חלון חכם שיכול להיפתח למרפסת או להפוך לספסל חצי חיצוני – המאפשר מצבי אינטראקציה שונים עם הטבע, השכנים והעיר. "צאו מהקופסה ודרך החלון," מפצירים המעצבים. בימים גשומים החלון יכול לשמש גם כחלון וירטואלי עם מסך HD כי תקשורת היא לא רק מאחורי מסך המחשב.
Window Living. Credit: Alice Vivoda and Patricia Schleeh, Eva Setz Kengen and Mark Kengen, The University of Edinburgh
Village City
אחת ההצעות מהולנד נקראת 'עיר כפר'. על פי ההצעה עיר הכפר תכלול אזור שירותים במרכזו של אשכול כפרים. המרכז יכלול :מרכז בריאות, בית אבות, דיור מוגן, חנויות, בנק או סניף דואר, בית קפה, מרכז למידה לסדנאות ושיעורי ערב, משרד לפגישות ועסקים קטנים, חדר כושר או אולם ספורט ומרכז אנרגיה מתחדשת. באופן אידיאלי המרכז יהיה במרחק של עד כ 2 ק"מ מכל כפר – מרחק בריא להליכה ולפעילות גופנית. סביב המרכז הזה ההצעה היא לשתול 40,000 עצים בשילוב מסלולי ריצה ורכיבה על אופניים. לדברי האדריכלים לא מעט כפרים הולנדיים כבר עובדים ככה.
Village City -Stephen and Jan Macbean, Paul McGill, Stephen Macbean Architect
בהצעה זו ועוד אחרות אני מוצאת דמיון רב לגישת תכנון עיר אותה הגה הפילוסוף האנגלי אבנעזר הווארד ב1898 הנקראת 'עיר גנים'. מדובר בניסיון לשילוב יתרונות הכפר עם יתרונות העיר במסגרת המרחב העירוני ,מבחינה פונקציונלית וחברתית. 'עיר הגנים' המקורית בנויה מריכוז מבני מגורים ושכונות שסביבם שטחים פתוחים ירוקים שישמשו גם לחקלאות.הגישה מצאה את ביטויה בצפון הישן של תל אביב במה שנקראת תכנית גדס (ע"ש פטריק גדס), ברמת גן ובמספר שכונות בירושלים.
"כרגע, בעלי נכסים עדיין מנסים לקבוע מה עתידם. האם המבנים יתרוקנו מעובדים? היזמים יפעלו רק ברגע שהם יהיו ריקים " מוסיף טיזרד. למרות הספקולציות האינסופיות והתשוקה הברורה לשינוי מצד נוסעים עייפים, מה יקרה בהמשך אף אחד לא יודע –יחד עם זאת תחרויות כאלה עוזרות להעלות לדיון הציבורי הזדמנויות והצעות שנוצרו בתקופת הקורונה.
מקורות:
RIBA announces shortlist for Rethink:2025 post-pandemic design competition (architecture.com)
